עיצוב התנהגות – שיטות ועקרונות
מאת: שירה ורדי, אחראית מחקר הערכה וניהול ידע, עמותת אתגרים                         

מה? ביסוד הגישה ההתנהגותית עומדת ההנחה שכל התנהגות מושפעת מהתוצאות שלה. עיצוב התנהגות היא טכניקה חינוכית הנובעת מהתפיסה, כי הפרעה של תלמיד/משתתף נובעת מכך שהיא מזכה אותם בתגמול, כגון: תשומת הלב של התלמידים או של המדריך. לפי גישה זו, הטיפול בבעיות המשמעת מבוסס על בנייה ועל חיזוק של הרגלים רצויים ומקובלים ועל הכחדת התנהגויות לא רצויות. תפיסה זו מניחה כי על הטיפול להתמקד בהתנהגות עצמה, "כאן ועכשיו"

פסיכולוגיה חיובית - לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות
מאת: קרן קפלן ופרופ' אורן קפלן, פסיכולוגים קליניים

אפידמיולוגיה של דיכאון מול חוסר אונים מערכתי

הקורא הנאיבי שמתחיל לקרוא מאמר על פסיכולוגיה חיובית מצפה בוודאי למאמר אופטימי על חשיבה חיובית וחיים מאושרים. ואכן לא פעם פסיכולוגיה חיובית מכונה גם "מדע האושר". אולם פסיכולוגיה חיובית אינה "חשיבה חיובית" ומקורותיה עגומים למדי.

גישת הכוחות בעבודה עם אנשים עם מוגבלות
כתבה: שירה ורדי, אחראית מחקר, הערכה וניהול ידע, עמותת 'אתגרים'                        

גישת הכוחות היא גישה שבמרכזה עומד הרעיון להחליף את ההתמקדות בבעיות, חולשות ופתולוגיות בהתמקדות על כוחותיו ויכולותיו של המטופל. כלומר, לראות בני אדם דרך כוחותיהם ולא דרך חולשותיהם.
מודל הכוחות מיושם כיום במגוון רחב של פרקטיקות, ביניהן עבודה סוציאלית, שיקום, פסיכותראפיה, אימון, חינוך, קרימינולוגיה ועוד; מודל זה צמח והתהווה כתגובת נגד כלפי הגישות המסורתיות בתחום בריאות הנפש

 מעגל הלמידה החווייתית
נאסף ועובד ע"י ליבת שרון קטלר, עמותת אתגרים

במסגרת של פעילות תהליכית יש צורך במעגל של למידה חיובית תוך חיזוקים והפנמה על מנת שמה שקורה בפעילות האתגרית יצא אל מעבר לגבולות הפעילות ויעצים את הפרט בעוד חלקים של חייו. קונספט מעגל הלמידה שפיתח דיויד-קולב (Kolb, 1974) מתאר את תהליך הלמידה המאפיין כל למידה משמעותית. המעגל מתחיל בהתנסות פעילה, עליה מתבצע עיבוד רפלקטיבי – שחזור, המשגה והכללה של ההתנסות לעקרונות רחבים יותר, והעברה של הלמידה – "מה ניתן לקחת" – אל ההתנסות הבאה.

חווית שיא טרנספורמטיבית בטבע מנקודת מבטם של החווים

מאת: ליה נאור

עבודת גמר מחקרית (תזה) - ספטמבר 2013

המחקר הנוכחי מתמקד בחוויית שיא בטבע שיש לה אפקט טרנספורמטיבי חיובי. חוויה זו נחקרה במסגרת המחקר הנוכחי מנקודת מבט פנומנולוגית. בתחומי המחקר העוסקים בבריאות נפשית, קיימות עדויות רבות, להשפעתו הטרנספורמטיבית השלילית של אירוע טראומטי חד-פעמי על נפש האדם (C'de Baca& Wilbourne, 2004) לעומת זאת, קיימות מעט מאוד עדויות בספרות המחקרית להשפעתם של אירועים חד-פעמיים חיוביים כטרנספורמטיביים לחיוב וכמיטיבים עם הפרט לטווח רחוק כגון "חווית שיא".

 חצר אחורית - פעילות שנעשית במקביל למתקן המרכזי
כתבה: ליבת שרון קטלר, עמותת אתגרים

רציונאל המסמך:
בחרתי לשלוח מסמך מסכם שקצת מאיר את הנושא כיוון שאני חשה, משיחות עם רכזים ומהביקורים בשטח, שלא תמיד מתקיימת הבנה רחבה של המשמעות של קיומה של החצר האחורית: החוזקות ולא פחות חשוב – החולשות שלה ובכלל המשמעות של העבודה עימה.
זהו מסמך התייחסות מהותית/תיאורטית ולא מעשית.

לעניות דעתי, הקושי נעוץ יותר בשאלות האם לקיים חצר אחורית, מתי ואיך ופחות בשאלה מה לעשות שם (כי קיים ארסנל הפעלות ע-צ-ו-ם).

השפעות קבוצתיות של תכניות בטבע - סקירה כללית

שירה ורדי, אחראית מחקר, הערכה וניהול ידע, עמותת 'אתגרים'

 

מאמינים שהשתתפות בפעילויות המבוססות על טבע וחוץ יכולה להיות בעלת השפעה עמוקה הן על פרטים והן על קבוצות. אם ההשפעות הן ניכרות, אם כן, מה הן? כיצד הן מתבטאות, והאם הטבע מהווה גורם מרכזי לשינוי, או שישנם משתנים מתערבים אחרים כמו הקבוצה, הפעילות, או מאפייני הפרט? במאמר סקירה הם מציגים מבט כולל של מחקרים בתחום:

"ילדים מוגנים מידי"

מאת: חנה רוזן

פורסם באתר: אלכסון    ב 9.4.2014  www.http://alaxon.co.il

המאמר דן בסוגית בטיחות והמשמעויות המזיקות של "בטיחות יתר"

קישור למאמר