פעילות אתגר  -   טיוטא - הקוראים מוזמנים לשלוח הערות כדי להרחיב ולדייק

פעילות בפארקי חבלים ניידים ונייחים, קירות טיפוס, גלישה וטיפוס ממצוקים; פעילות שייט, חתירה וצלילה; אופניים ודאייה.

הגדרה: "מפגש... של קבוצת אנשים העוסקים בספורט חוויתי בסביבת טבע כמו ים, מדבר, יער, הרים וצוקים" (גלקופף, ביקמן ובן דוד,2009)
 
כשאנו מדברים על פעילות אתגרית, כוונתינו לפעילות שדורשת התמודדות משמעותית לפרט ולקבוצה, שכוללת בתוכה השקעת אנרגיה (פיזית ורגשית) גבוהה מהרגיל ושבד"כ יש למשתתף בה חוויה של סיכון.

מטרתה של הפעילות האתגרית היא להעמיד את המשתתף והקבוצה בפני קשיים, בהם אינם מורגלים, כך שהאופן בו הם מורגלים להתמודד עם קשיים יצטרך לעבור התאמה להתמודדות החדשה.

התאמה זו תוכל להרחיב את סט ההתמודדויות שהם מכירים, ולהרחיב את תחושת היכולת.

בד"כ הפעילות האתגרית מתוכננת ומעוצבת בצורה הדרגתית, כשרמת הקושי והאתגר עולים בצורה מדודה מפעילות לפעילות בהתאם לתאוריית 'תחום ההתפתחות הקרובה' (Zone of proximal development) של ויגוצקי. לפי גישה זו, הפעילות האתגרית מצמצמת את המרחק בין רמת ההתפתחות העכשווית לבין רמת ההתפתחות הפוטנציאלית. אופן עבודה זה, כתהליך רצף, מגדיל בצורה הדרגתית ויציבה את אזור הנוחות של המשתתפים, ופולש לתוך אזור הלמידה/הצמיחה. הם מעזים יותר ויותר, וכך מתמודדים' עם האתגר.

הכלי האתגרי הוא כלי השלכתי. העיבוד החווייתי כולל בתוכו עיבוד רפלקטיבי, שחזור והמשגה של הפעילות וההעברה של הלמידה – "מה ניתן לקחת" אל ההתנסות הבאה ואל תחומים אחרים בחיים. תהליך זה מסייע לחברי הקבוצה לתרגם את החוויה וליצור את הקשר בין הפעילות להזדמנות אחרות בחיים ללמידה (Kolb 1984).