קביעת סטנדרטים ותהליכי הכרה והסמכה

מסמך זה נכתב כסיכום לפגישת הכנה בין אסף אפלבוים ושאולי לב שהתקיימה ב 26.2.14

מתוך לימוד והכרות עם ההתנהלות של ארגונים מקצועיים בתחום זה, בייחוד הארגון האמריקאי ללמידה חוויתית AEE(American Experintial Education), אנו למדים כי הארגון קובע אמות מידה (סטנדרטים) מקצועיים ומאפשר לארגונים ויחידים להטמיעם. אירגון או יחידים אשר מבצעים זאת מקבלית מעיין "תו תקן" מטעם האיגוד המקצועי, המשמש אות להכרה בעמידה באמות המידה המקצועיות שנקבעו.

נשאלת השאלה: מדוע צריך את הכאב ראש הזה?

התשובות:

  1. זהו שלב חשוב "בהתמקצעות" התחום – עצם תהליך קביעת הסטנדרטים מעלה על הפרק      סוגיות מקצועיות שהדיון בהם ממקצע את התחום.
  2. קביעת אמות מידה קובע רף מינימאלי המסווג ארגונים ויחידים על פי רמה מקצועית.
  3. מקצוע התחום וקביעת אמות מידה יאפשר קידום הפעילות המסחרית בקרב אוכלוסיות רבות נוספות בארץ ובחו"ל.
  4. תהליך שכזה מאפשר יישום ידע וניסיון של ארגונים מחו"ל.

ממה יש להיזהר?

  1. יציאה למהלך שאין לו מספיק גיבוי והסכמה בקרב חברי האיגוד
  2. שתהליך קביעת אמות המידה יהיה נגוע  באינטרסים זרים ולא מקצועיים.
  3. מקביעת אמות מידה לא מאוזנות. אם יהיו חמורים מידי – זה ימנע הצטרפות חלק מהארגונים. אם יהיו "קלות" מידי – תפגע המקצועיות.
  4. לבצע מהלכים בקצב מהיר מידי שאינו מאפשר לכלל הארגונים והיחידים הצטרפות בקצב סביר. זה יצור מצב לא רצוי של "אליטה מקצועית".

הגדרת תהליכי סטנדרטיזציה והסמכה:

למעשה יש 2 תהליכים שונים המותנים זה בזה.

  1. תהליך הסטנדרטיזציה:

תהליך קביעת אמות המידה כתיבתם ואישורם ע"י האיגוד.

קביעת מנגנון ודרך לעדכון האוגדן

  1. תהליך הכרה והסמכה:

תהליך בו ארגונים ויחידים המעוניינים להטמיע את אמות המידה שנקבעו, יקבלו הכרה והסמכה מטעם האיגוד. בחו"ל הרכה זו היא המקרים רבים תנאי לקבלת ביטוח ובודאי מקדם מכירות חשוב.

הסמכה דיפרנציאלית:

נראה שנכון לקבוע אמות מידה שונים ליחידים מאשר אלו של ארגונים.

כמו כן יש אפשרות דרוג שונות המבטאות עמידה בתקן רגיל, גבוה וכו'....כך יבחרו החברים את הרף המחייב המתאים להם.

מה זה כולל?

מתוך עיון בהיקף תחומי הכיסוי של ארגונים בחו"ל, אנו למדים שהתחומים בהם הוא נוגע הם:

  • רמת הציוד
  • איכות הנהלים
  • מפרט הכשרות מקצועיות של סגל הארגון
  • רמת שמוש בעזרי לימוד
  • רמת ניהול ידע (צבירה ותיעוד + שתוף ידע בארגון)
  • התנהלות מטה הארגון

אין ספק שההיקף המצוין פה הוא רחב ביותר וייקח זמן לכסות את כלל התחומים ובעיקר להתאימם למציאות ולחוק בישראל.


 
למי זה מיועד?

היות ובאיגוד מגוון רב של תחומי פעילות שונים: הנחיה וטיפול בטבע, מסעות חניכה אתגריים, פעילויות אתגר, פעילות חבלים, אופניים, ים ועוד....נראה שיש לקבוע אמות מידה ייחודיות לכל תחום.

איך מתקדמים?

שלב א: גיבוש מסמך כולל המציג את התהליך בפני חברי האיגוד. (מסמך זה יכול לשמש בסיס ראשוני)

שלב ב: הצגת התהליך והמטרות לכלל חברי האיגוד כדי לבדוק אם יש הסכמה ורצון לצאת לדרך זו. שלב זה יאפשר דיון, שמיעת הסתייגויות, וקביעת זהירויות בתהליך. זה יכול להיות באמצעות שאלון.

שלב ג: הקמה של הועדה שתכתוב "אוגדן אמות המידה". אנו מקווים שחברי האיגוד ירצו להשקיע מזמנם בדיונים אלו.

שלב ד: אישור האוגדן וקביעת ועדות ודרכי יישום.

הקשר בין מהלך זה למהלכים נוספים המתקיימים במקביל:

תהליך "קביעת קוד אתי" – קיים קשר הדוק בין השניים ולמעשה תהליך הסטנדרטיזציה נובע קשור ומותאם לקוד האתי שיקבע. עם זאת ניתן לקדם את העשייה בשני תחומים אלו במקביל (מותנה במשאבי זמן ורצון של הנוגעים בדבר).

"הועדה המקצועית של משרד החינוך לבחינת קיום מח"א"- מטבע הדברים המלצות הועדה יקבעו מספר אמות מידה מקצועיות ומחייבות. היות ובועדה יושבים גם נציגי האיגוד, רעיונות והצעות שיידונו בועדה לקביעת אמות מידה, יסייעו לכולם. מה עוד שהיקף "אמות המידה" הוא רחב יותר ונועג להתנהלות ארגונית מקצועית בעוד שהועדה של משרד החינוך עוסקת ספציפית באפשרות של ביצוע מסעות מח"א לנוער.

במהלך 2009 התקיימו ישיבות של חברי האיגוד אז בראשות גיא שגיא.

בישיבות אלו הוגדרו דברים שיכולים לשרת אותנו עכשיו:

אלו הדברים שנכתבו אז:

שם התפקיד: ועדה מקצועית – למידה חוויתית והתערבויות שטח

מטרה: פיתוח וביסוס תרבות של נהלים ואמות מידה מקצועיות ובטוחות לפעילות למידה חוויתית והתערבויות שטח.

תחומי אחריות/תהליכים מרכזיים:

  1. פיתוח תרבות ואקלים של ניהול בטיחות בקרב אוכלוסיית בעלי המקצוע החברים בארגון
  2. פיתוח וכתיבה של נהלים מקצועיים ואמות מידה אחידים בנושא הלמידה החוויתית והתערבויות השטח הכולל בין היתר את

המרכיבים הבאים:

           א.   בטיחות – תוכנית ניהול סיכונים:פיתוח וכתיבה של תוכניות ניהול סיכונים רלוונטיות.

           ב.   כח אדם: הגדרת מערכי כח אדם נדרש לפעילויות השונות

           ג.   ציוד ע"פ תקנים: הגדרת הציוד הנדרש ע"פ תקנים קיימים, בדיקה, אימוץ תקנים קיימים ופיתוח תקנים חדשים לציוד ע"פ הצורך.

           ד.   הקמה: פיתוח ריכוז וכתיבה של נהלי הקמה לפעילויות השונות.

           ה.   תפעול: פיתוח ריכוז וכתיבהשל נהלי תפעול לפעילויות השונות.

           ו.    בדיקה ותחזוקה: פיתוח ריכוז וכתיבהשל נהלי בדיקה ותחזוקה של ציוד.

           ז.    הדרכה: כתיבת מערכי הדרכה והכשרה לקורסים השונים; בניית מערך מבחנים ובוחנים באיגוד שילווה את הקורסים השונים; קביעת אמות מידה ותנאי סף לסגל ההדרכה ברמות השונות לקורסים השונים, עריכת השתלמויות ימי עיון וסדנאות.

           ח.   בקרה: בדיקה של אירועים חריגים והפקת לקחים ולמידה מהם לטובת כלל החברים בארגון.

סמכויות:

  1. להביא בפני הועד המנהל והאסיפה הכללית המלצות      מקצועיות לנהלים ואמות מידה מקצועיים.
  2. יצירת קשר עם גופים מקצועיים חיצוניים מהארץ      ומחו"ל בנושאים הרלונטיים.