אמות מידה מקצועיות של איגוד האתגר והלמידה החוויתית בישראל

סיכום מפגש 23.12.14 בהשתתפות: ערן זוהר, אסף אפלבאום, אדם מאהלר, זיו דמטר, שאולי לב

מטרת המפגש: לגבש הסכמות לגבי מרכיבי אמות המידה החיוניות בפעילות אתגרית

הגדרות:

"פעילות אתגר ולמידה חוויתית"– כל פעילות מאורגנת ומונחית המתבצעת תוך שימוש בידע מקצועי וקיימת בה פוטנציאל סיכון.  (צהוב ו/או אדום – ראה הגדרות בהמשך). 

"סיכון" – בכל פעולה מאורגנת קיים פוטנציאל כלשהו של סיכון. הסיכון יכול להיות פיסי או רגשי. כדי לדייק את ההתייחסות  ל"סיכון", מוצעות פה הגדרות סיווג סיכון ע"פ  מודל הרמזור:

  • "ירוק"   סיכון בסיסי הקיים בכל פעילות ואינו מחייב כל היערכות מיוחדת מעבר לכללי הזהירות הבסיסיים הקשורים לניהול פעילות (דוגמה: חציית כביש עם קבוצה, בישול השטח, פעילות משחקית ביער)
  • "צהוב" סיכון רגשי הנובע מקיום תהליך חברתי / טיפולי / חינוכי
  • "אדום" סיכון פיסי הנובע מ:

תנאי סביבה (אקלים, טופוגרפיה)

תוצאה של קבלת החלטות שגויה

התערבות חיצונית מסכנת (ביטחונית, אלימות בין המשתתפים

תוצאה של כשל טכני.

ניתן לסווג "אדום" ברמות ביניים: אדום 1 (ורוד), אדום 2 (אדום), אדום 3(אדום דם)

"ארגון": פעילות שיש בה 3 מדריכים ומעלה וקיים בה פוטנציאל סיכון "צהוב" ו/או "אדום"

"יחיד": פעילות אתגר המתבצעת ע"י איש מקצוע יחיד או זוג.

 

המטרות של קביעת "אמות מידה מקצועיות"

כחלק מתהליך התמקצעות של תחום עשייה, קביעת אמות המידה ועמידה בהם, משיג מספר מטרות:

א.     צמצום רמת הסיכון של המשתתפים, של העוסקים במלאכה ושל מקבלי ההחלטות לקיים פעילויות אתגר.

ב.      יצירת אמינות ביחסים בין הגורם המקצועי (ספקי השירותים) לבין הלקוחות השונים (ממלכתיים, עסקיים ויחידים).

הנחות יסוד ומניעים לקביעת אמות מידה מקצועיות:

        א.        כל תקלה או פגיעה המתרחשת בשטח פוגעת באופן עקיף ולעיתים ישיר – בכל אנשי המקצוע בתחום. לכן איגוד האתגר והלמידה החוויתית רואה לעצמו חובה מקצועית ומוסרית לעשות כל שניתן לצמצם סיכונים אלו.

        ב.        התמקצעות תאפשר הגדלה והרחבה של היקפי הפעילות.

        ג.        התבוננות ולמידה מארגונים דומים בארץ ובחו"ל מראה כי תהליך זה הוא שלב הכרחי בגדילה והתפתחות מקצועית. נשאף לאמץ תכנים וקביעות של אחרים כאשר אלו תואמים את סוג הפעילות הייחודי שלנו.

        ד.        תהליך קביעת אמות מידה מקצועיות יכול להיות מושפע מאינטרסים אישיים, כלכליים ואחרים. יש להיות מודע לקיומם של אינטרסים אלו ולעשות כל שביכולתנו לצמצם השפעתם. צמצום השפעתם נתון כולו בידי העוסקים במלאכה. ירצו יהפוך תהליך זה לסיוט ומאבק מכוער. ירצו יהיה זה תהליך זה מלמד, עינייני ומכבד.

הנחות יסוד בדרכים לקביעת אמות מידה מקצועיות:

  1. תהליך קביעת אמות מידה מקצועיות חייב להיות מוסכם ונתמך ע"י מרבית חברי האיגוד.
  2. התהליך צריך לאפשר שיח, השמעת דעות שונות, התחשבות בכלל חברי האיגוד, יחידים וארגונים
  3. ההחלטות צריכות להיות כאלו שמאפשרות לכל ארגון ויחיד לעמוד בהם, אם קיים הרצון והנכונות לבצע את השינויים והפעולות הנדרשות.
  4. התוצר צריך להיות נקודת איזון בין הרצון להחמיר בדרישות (והסכנה של יצירת "אליטה" מקצועית) לבין הקלה (ובכך נמנעת פעולה אפקטיבית לצמצום סיכון).
  5. התוצר יהיה תוצר מתפתח אשר יבחן ויעודכן לפחות פעם בשנה
  6. התוצר צריך שיהיה דיפרנציאלי ומותאם לסוגי הפעילויות השונות (טבע, שטח, אתגר)
  7. קבלה ויישום "אמות מידה מקצועיות" אלו יהיה ע"פ בחירה של הארגון או היחיד החבר באיגוד. לא תהיה חובה לאמץ אמות מידה אלו.

שלבי הביצוע:

  1. הגדרת מבנה כללי  - מפורט במסמך זה
  2. הצגת הכוונה לכלל חברי האיגוד וקבלת הערות, הצעות והסכמה ליציאה לדרך.
  3. בחירת ועדה שתנסח ותגבש את הפרטים והתכנים. כתיבת אוגדן "אמות מידה מקצועיות של איגוד האתגר והלמידה החוויתית בישראל" האוגדן יכלול:

מפרט הדרישות לבקשת קבלת אישור עמידה באמות המידה שקבעו

  • מנגנון אישור מועמדים 
  • מנגנון בחינה ועדכון תקופתי של אמות המידה שנקבעו 
  • מנגנון בקרה בסיסי ? (בסמכות הועדה לדון ולהחליט בנחיצות הקמת מנגנון זה) 
  • הצגת האוגדן ואישורו ע"י הועד המנהל ואחר כך ע"י האסיפה הכללית של חברי האיגוד       

הצעה למבנה אוגדן אמות מידה מקצועיות של איגוד האתגר והלמידה החוויתית בישראל

מבנה מוצע זה בא לענות על השאלה:

"מהם המנגנונים / תהליכים שחייבים להיות / להתקיים ע"י אנשי מקצוע המנהלים פעילות אתגר?"

נקבעו 6 תחומים שהם "כותרות" בלבד. ההיקף ההתאמה לסוג הפעילות, המרכיבים השונים יקבעו בהמשך.

בשלב זה יש לבחון האם תחומים אלו עונים על כלל הדרישות המקצועיות של "אמות מידה מקצועיות"?

ע"פ עקרון "ההתאמה הדיפרנציאלית" יקבעו דרגות שונות של מחויבות בהתאם לפרמטרים הבאים:

  1. מורכבות הפעילות ורמת הסיכון
  2. תדירות
  3. היקף (מספר המשתתפים ומספר אנשי הצוות)
  4. משך הפעילות

תחום 1: הסמכות

אנשי המקצוע צריכים להיות מוסמכים ו/או בעלי תעודה מוכרת. אפשרויות הן:

  1. הסמכה פנים ארגונית המוכרת ע"י האיגוד ו/או ע"י גופים ממלכתיים
  2. תעודה הניתנת ע"י גוף מכשיר מוכר ומאושר בארץ או מחו"ל (לימודי תעודה, לימודים אקדמיים וכו'.)
  3. אנשי "דור ביניים" – אנשי מקצוע מוכרים שלא עברו הסמכה רשמית אך בעלי ידע וניסיון מתאימים.     

תחום 2: מערכת נהלים

מערכת בסיסית הכוללת:

           א.                         נהלי הכנת פעילות

           ב.                         נהלי ציוד נדרש (תקן הציוד, תחזוקה)

           ג.                          נהלי פעילות (כח אדם נדרש, פעולות נדרשות)

           ד.                         נהלי חירום

           ה.                         נהלי סיכום, דיווח ותחקיר אירועים חריגים

תחום 3: מנגנון ניהול סיכונים

מנגנון ניהול סיכונים בשלב תכנון הפעילות

מנגנון ניהול סיכונים במהלך הפעילות

תחום 4: בקרה ועדכון

קיום של מנגנון בקרה פנים ארגוני הבודק את קיומם וביצועם של הנהלים הקיימים בארגון.

בהתאם לממצאי הבקרה, קיומה של דרך המעדכנת את נהלי הארגון.

תחום 5: פיתוח מקצועי

הקצאת זמן ומשאבים ללמידה, עדכון, השתלמות ושיפור מקצועיים של אנשי הארגון או היחיד

תחום 6: מחויבות לקוד האתי של האיגוד

אנו בעיצומו של תהליך כתיבת הקוד האתי. תהליך התומך ומשלים את מימושן של "אמות מידה מקצועיות".

 

לסיכום:

מסמך זה מהווה טיוטא ובסיס התחלתי לדיון, בדיקה, ערעור ותהייה. הקוראים מוזמנים לחשוב, להעיר ולשאול. עם זאת אנו שואפים להצטרף לדרך שאיגודים מקצועיים רבים עברו לפנינו. לכן האתגר העומד בפנינו הוא:

א.     לאמץ ולהתאים את הקיים לייחוד ולשונות שבפעילות של חברי איגוד האתגר והלמידה החוויתית בישראל

ב.      לשאוף לתהליך איכותי -  גם ברמת המקצועיות ולא פחות חשוב באיכות האנושית / תרבותית של התהליך כולו.

בהצלחה לכולנו.